שיר השיעי
את הבטת אלי וחייכת לי נוגות,
ואני אז מחיתי דמעה מלחיך.
את לחשת: "הן חיפשתי בכל המקומות,
לא הצלחתי למצוא שיעי שמחייך"?
הן השיעי עסוק, כך אמרתי רכות,
ואם יש מלחמה הוא מיד מסתבך.
כל שבוע עעוד שתי חזיתות נפתחות,
אין לו פנאי ככה סתם לעמוד ולחייך.
מה שמחות בחייו יש לשיעי, בביתי,
שילדו אל המוות יקום ויילך?
ואם זו שמחתו, אז את עוד מצפה
למצוא ברחוב שיעי אשר מחייך?
על השיעים חל כלל, לו כל איש מציית,
לאורו הוא גדל, על ברכיו מתחנך:
שיעי טוב, כך, ביתי, הוא רק שיעי שמת,
שיעי רע זהו שיעי אשר מחייך.
אך יבוא יום, ילדה, ויפרוץ השלום,
אז תאחזי בידי וביחד נלך,
ונסרוק כל אתר, ונבדוק כל מקום,
ואולי אז נמצא שיעי שמחייך.
