הבעיה הקיומית של הערכת הקיים
.
שלשום כמעט שמתי, התמוטט תחתי פיגום
זה היה ממש עצוב לו מתי, זה היה ממש עגום
אבל לא מת אני, אלא חי
ולכן בליבי ארגיש ואחיש- כה לחי!
ומתחיל למצוא פתע זמן גם לי, גם לרעי, גם לאחי
.
למה מעריכים אנו את הקיים רק כשהוא פג ונעלם?
רק כשהולך מעימנו לשמד, רק אז מבינים כמה נורא
להיות לבד?
למה רק כשמאבדים מבינים את יפי החיים?
למה רק כשגומרים, לשוב להתחלה מייחלים?


 

כמו פקק שנחלץ מבקבוק

לא עוד

ציפור דרור

ואללה הגזמתם

לך עם תחושותיך

בחור עם פוטנציאל

כשלון הגישה הכלכלית

שלום, זה אני

שאלת אותי, אשתו

תגיד לי, לא הבנתי בדיוק

חירות

נוסעים בדהרה - שוב הגיע האור האדום

אופס, שכחתי, בעצם, לחיות

כשאני חי אני חי במלוא קיבולת


[1/2]

שירים נבחרים

כמו פקק שנחלץ מבקבוק

 

תאוות עלמים

 

אהבתיך

 

יוצרים אורחים

 

powered by Flexible.co.il